כתיבה עיתונאית

גם היום, לעיתונאות הכתובה (ובעיקר המקוונת) חשיבות עצומה בהתעדכנותנו בעניינים המתרחשים סביבנו. זהו מקור הידע הישיר שלנו לענייני אקטואליה, דעות שונות ומגוונות – כל מה שאנו רוצים לדעת. וכמובן, שהכתיבה העיתונאית העומדת מאחורי מקורות החדשות הללו חשובה לאין שיעור: מהי בכלל? מה ההבדלים בינה לבין כתיבה רגילה? יש כאלו? מהם היתרונות הייחודיים לה? אגע בכל אלו ועוד – קדימה.

כתיבה עיתונאית – במה מדובר? מה ההבדל מכתיבה רגילה?

לפני הכל, חשוב שכולנו “נהיה באותו עמוד”. כתיבה עיתונאית הנה סוג כתיבה ייחודי המופיע בעיתונאים מודפסים בעיקר (כמובן), ומכאן שמו. מבלי להתייחס למאמרי דעה עיתונאיים, כתיבה זו מתמקדת בהבאת העובדות בצורה העניינית, האובייקטיבית והמושכת ביותר לקורא. ללא תכסיסים שיווקיים, הבעת עמדה או כל שטיק אחר – רק המידע, בניסוח הישיר ביותר.

אם ככה, מה ההבדל (אם יש) בינה לבין סוגי הכתיבה האחרים? טוב, יש כמה הבדלים עיקריים:

  1. צורת המחקר – בכתיבת תוכן “רגילה”, המחקר לרוב נעשה ברחבי האינטרנט בלבד. במקרה הטוב והאידיאלי, מקורות המידע יהוו אתרים אמינים בעלי סמכות. ובמקרה הרע, יהיו אלו אתרים מפוקפקים עם אינטרסים לשקר לקוראיהם. כך או כך, כותב התוכן כמעט אף פעם לא יידע. מנגד, בכתיבה עיתונאית חשיבות מקורות המידע לידיעה/כתבה/מאמר היא עליונה: נעשים ראיונות עם אנשי מקצוע, חקירות רציניות גם מחוץ לאינטרנט ועוד. כל אלו, על מנת להביא את המקורות האובייקטיבים והסמכותיים ביותר לתוכן. צורת המחקר שונה בתכלית.
  2. כותרת ברורה ומושכת – בעוד שבכתיבת תוכן פשוטה אין דגש מיוחד על כותרת התוכן, הרי שבכתיבה עיתונאית היא חשובה כמו (ולעיתים יותר) גוף התוכן עצמו. כך, כותרת של מאמר עיתונאי תהיה דרמטית ומושכת: “החולים ישלמו את המחיר”, או אינפורמטיבית וברורה: “הגל השני: שומרים טוב יותר על המבוגרים”. בשני המקרים, ברור לקורא מיד במה יעסקו הכתבות, והוא נמשך לקרוא את הפירוט בכתבה.
  3. פתיחה / סיום קולעים – בכתיבה עיתונאית ברור שנרצה “לשבות” ולרתק את הקוראים מלכתחילה. אחרת, פשוט נאבד אותם. לכן, ישנו דגש ע-צ-ו-ם על פתיחה מושכת, עניינית ומסקרנת, שתיגע בדברים הטובים ביותר בתוכן. בנוסף לכך, גם הסיום מוכרח להיות “מוחץ”, כזה שישאיר רושם של “וואו” בלב הקורא – משחק מילים עם משמעות מסוימת, ציטוט קשוח או המסקנה הברורה של כל הכתבה במשפט אחד. כך, הקורא בהחלט לא יישכח במה מדובר. בכתיבת תוכן שאינה עיתונאית, ההשקעה בגוף התוכן גדולה בהרבה – הפתיחה והסיום לרוב נדחקים לשוליים וכמעט שלא מוקדשת להם חשיבות, אלא מתייחסים אליהם כחלקים שרק צריך “להיפטר מהם".
  4. אקטואליותכתיבת תוכן יכולה להיות על כל נושא, רלוונטי פחות או יותר לחייו של הקורא. בניגוד אליה, אחד הדגשים החשובים ביותר בכתיבה עיתונאית הוא ביסוס ה־למה: למה שאקרא את הכתבה הזו? איך היא משפיעה עליי? למה היא מעניינת אותי ואת חיי כרגע? כותב התוכן העיתונאי חייב לתת לכך מענה ברור יותר או פחות בכתבה. הוא מוכרח להבהיר את חשיבות נושא הכתבה לקורא. אחרת, הכתבה פשוט תהיה לא רלוונטית, ולא יקראו אותה. הייתם קוראים, למשל, כתבה על הגנים הלאומיים בבנגלדש? כנראה שלא.
  5. חמש השאלות/הממים – כתיבת תוכן רגילה משתדלת לענות על כלל שאלות הקורא. ובכל זאת, לא תמיד מדובר בסקירה מלאה של אירוע, אשר תענה על כ-ל השאלות הרלוונטיות. מהצד השני, בכתיבה עיתונאית זוהי כל תכליתה של הכתבה. היא מחויבת לענות על “חמשת המ”מים” – מבולבלים? ניקח לדוגמה את כותרת ותקציר הכתבה הבאה:

דוגמא מצוינת לכתיבה עיתונאית

א. מי? חיזבאללה, ארגון טרור בחזית הצפונית.
ב. מה? ארגון הטרור מוביל “קו” של מתיחות ואיום בפיגוע.
ג. מתי? בשבת הייתה המתיחות בשיאה.
ד. מדוע? פעיל מטעמו נרצח בתקיפה ישראלית בדמשק, ולכן הוא מחפש “נקמה”.
ה. באיזה מקום? גבול הצפון, קרוב לסוריה (ניתן להסיק מהזכרתה של דמשק).

הכתבה, בניגוד לתוכן הממוצע, מחויבת לענות על כל אלו בגופה. ובמקרים מסוימים, כמו זה, אף בתקציר + כותרתה. מדובר בא'-ב' של כתיבה עיתונאית, ובהבדל מהותי מסוגי הכתיבה האחרים.

מהם סוגי כתיבה עיתונאית?

כעת, הבנו מהם ההבדלים העיקריים בין הכתיבה העיתונאית לשאר סוגי הכתיבה המוכרים. גם לכתיבה עיתונאית יש תת-סוגים – נעסוק בהם בקצרה:

  • כתבה עיתונאית: כתיבה מורחבת אודות מצב/אירוע רלוונטי אשר התרחש בישראל / מחוצה לה. הכתבה מתפרשת לה, לרוב, על עמוד או שניים מהעיתון המודפס וממלאת אחר כלל הכללים העיתונאיים: כותרת ברורה ומושכת, פתיחה וסיום קולעים ושנונים וגוף ענייני ומפורט בצורה אובייקטיבית, תוך כדי הסתמכות על מקורות מידע מהימנים וראיונות מקצועיים עם הנוגעים בדבר.
  • ידיעה עיתונאית: גרסתה המצומצמת של מקבילתה, הכתבה העיתונאית. הידיעה עוסקת גם היא במצב/אירוע רלוונטיים בישראל/בחו”ל, אך בצורה קצרה ומזורזת יותר. לרוב, הדבר נעשה כאשר המצב עוד “בחיתוליו” ולא דורש כתבה של ממש. הידיעות מקפידות על משלב עיתונאי, כותרת ברורה ומושכת, אך לא תמיד משקיעות בסוף שנון כמו בכתבות – לעיתים הן “נקטעות” בסיום הדיווח.
  • מאמר דעה עיתונאי: אם עד כה עסקנו במידע עיתונאי אובייקטיבי, הרי שכרגע עברנו ל־”תחום הדעות”. מאמרי דעה, כשמם, מבוססים אך ורק על דעת הכותב (בליווי נימוקים לוגיים, כמובן). כותרות מאמרי הדעה מושכות גם הן. אולם, אלו מושכות בצורה שונה בתכלית: מדובר בכותרות ישירות, המציגות את דעת הכותב בצורה שנונה. חשוב להבין: במאמרי הדעה, הכותב הוא “מוכר”, אשר מנסה להציע את דעתו לקוראים. הוא משתמש בשלל תחבולות רטוריות ועובדות על מנת “לקנות” את דעת הקהל. בניגוד לנימת הכתיבה המסתייגת והאובייקטיבית בכתבות / ידיעות, כאן הנימה ברורה לצד המועדף על הכותב. זאת, שכן איננו נדרש “להחביא” את דעותיו, אלא להפך.

וכעת, לאחר ש־נכנסנו בעובי הקורה של הכתיבה העיתונאית… שנבין את יתרונותיה?

מהם יתרונות הכתיבה העיתונאית?

כן, גם עם הופעת אתרי המבזקים השונים, אשר חלקם ממעיטים להשתמש בה, לכתיבה העיתונאית עדיין יש שלל נקודות חוזק שהופכים אותה לחשובה בחיינו. הנה כמה מהם, “על רגל אחת”:

  • תחושת מקצועיות – גם אם זה נשמע קלישאתי, הכתיבה העיתונאית פשוט “משרה" תחושת מקצועיות לקוראיה. המשלב העיתונאי גורם לקוראים להבין כי לא מדובר בתוכן פשוט, אלא בתוכן מושקע ומדויק. לאלו מאתנו שמעוניינים בתכנים שיותירו על קוראיהם רושם של מקצועיות, דיוק ואובייקטיביות – זהו יתרון חשוב במיוחד של כתיבה זו.
  • התוכן שייך לכם – מזמין התוכן העיתונאי איננו מחויב במתן קרדיט לכותב. לא מדובר בכתב, ולכן נהוג לפרסם את התכנים העיתונאים המוזמנים תחת “מערכת האתר/מערכת העיתון”. במילים אחרות, היתרון הוא שהזכויות המלאות על הטקסט העיתונאי לגמרי שלכם מרגע מסירת התשלום.
  • ישירות – אם אתם מחפשים תוכן ישיר, הגעתם למקום הנכון. נפלתם על תכנים רבים ו־”מרוחים” מדי, ש־”הולכים סחור סחור”? זהו ההפך המוחלט. בכתיבה העיתונאית המידע הוא העיקר, ומה שמסביבו הוא רק קישוט (אם כי גם בו משקיעים לא מעט!). בקצרה, אם אתם “אנשים של ישירות” – כתיבה עיתונאית מתאימה בדיוק לכם.
  • שלל מקומות פרסום מתאימים – כתיבה עיתונאית היא ממש לא “רק של עיתונים ישנים ומאובקים”. כיום, לכל עיתון מכובד, ישנה מהדורה דיגיטלית / אתר חדשות חינמי אינטרנטי, בו מופיעה הכתיבה העיתונאית גם היא במלוא הדרה. סגנון כתיבה זה ניכר גם בברושורים ובמקומות נוספים. התאמתה לשלל מקומות פרסום הנו יתרון חשוב של סוג הכתיבה בימנו.

ועוד! נגענו בעניין ממש על קצה המזלג.

כמה תעלה לי כתיבה עיתונאית – כמה זה עולה?

לאחר כל ה־”תשבחות” לכתיבה העיתונאית (להן היא בהחלט ראויה!), הגיע הזמן “לדבר ביזנס”. כמה כל הסיפור יעלה, כאשר אנו נמיר את ההשקעה בכתיבה לשקלים? למרבה הצער, לא אוכל לספק הצעת מחיר לכל כתבה, ידיעה או מאמר שאדרש לכתוב מראש בעמוד זה – כל כתבה לגופה. ובכל זאת, אשמח להציג בפניכם את הגורמים המרכיבים את הצעת המחיר שאספק לכל לקוח:

  1. כמות המילים – כמו בכל כתיבה, ובייחוד בכתיבה עיתונאית, כמות המילים משפיעה על המחיר הסופי. ככל שכמות המילים הדרושה גבוהה יותר, כך יעלה המחיר.
  2. כמות המרואיינים – כחלק מהשירות שאני מציע, שני המרואיינים הראשונים הם “עליי. עם זאת, במידה ויידרשו ראיונות נוספים, בהחלט צפויה עלייה הולמת במחיר.
  3. דדליין – כפי שנימקתי בעמוד זה, כתיבה עיתונאית איננה פשוטה. מדובר בשלבים ארוכים של מחקר עם כתיבה שנונה ומקצועית, עד לתוצר הסופי. לפיכך, ככל שהדדליין יהיה נוקשה יותר – כך צפויה עלייה במחיר.
  4. *קושי ביסוס הדעה – סעיף זה מתייחס אך ורק למאמרי דעה עיתונאיים. במידה ואדרש לכתוב מאמר דעה אשר מבסס צד ללא נימוקים עובדתיים, כזה ש־”קשה לשווק” – הרי שתהיה עלייה במחיר. בכל זאת, תידרש כאן רטוריקה ברמה גבוהה, תחבולות רגשיות ועוד. ההשקעה לא פשוטה, ומתרגמת לעלייה במחיר.

לפי פרמטרים אלו, אני, אליחי, מתחייב לספק הצעת מחיר הגונה ומפורטת. המחירים של כתיבה עיתונאית מתומחרים לפי מילה, החל מ־50 אגורות למילה. מעוניינים בפרטים נוספים אודות שירותי הכתיבה העיתונאית שלי? חייגו 😉

צרו איתי קשר

לקוחות ממליצים

עדכונים אחרונים

28/01/2022
המחירים לתכנים אינפורמטיביים עודכנו מ־0.25 ש"ח ל-0.30 ש"ח

28/01/2022
המחירים עבור תוכן SEO עודכנו מ־0.15 ש"ח ל־0.20 ש"ח

01/07/21
עודכנו המחירים לכתיבת מאמרים SEO מ- 0.12 ש"ח ל- 0.15 ש"ח

21/05/2021
הוקמה מערכת SMS לשם נוחות הלקוחות

27/05/21
מערכת העלאת קבצים להורדת מאמרים

06/06/2021
עודכנו המחירים לכתיבת תכנים אינפורמטיביים מ- 0.20 ש"ח ל- 0.25 ש"ח

מאמרים אחרונים