איך כותבים תוכן בזמן הקורונה

זמן קריאה: 36 דקות

הקורונה שינתה כל דבר ודבר בחיינו. חיי הפנאי שהיינו רגילים אליהם נעלמו כלא היו, הטיסות לחו”ל שנראו כשגרה הפכו לדבר בלתי אפשרי ואפילו החלק הבסיסי ביותר בחיינו, הפרנסה, השתנה. בפוסט הזה, הייתי רוצה לשתף אתכם מכל ליבי בחוויותיי ככותב תוכן בזמן הקורונה – מה השתנה בתחושות, בקושי שבמקצוע הכתיבה? ואיך בכל זאת מוצאים תקווה בימי הקורונה ובתקווה למה שיבוא אחריהם? זהו סיפורו של כותב תוכן בזמן הקורונה.

אני והקורונה – מערכת יחסים לא פשוטה

לפני שניגע בצדדים הרעים, הטובים ומה לא… הייתי רוצה שתקדישו דקה-שתיים מזמנכם, ותאפשרו לי לשתף את סיפורי האישי – לשפוך את הלב על תקופת הקורונה הקשה. הנה הצד שלי בסיפור, מה שאני עברתי – יאללה, לעניינים.

כמו על כולנו, גם עליי נפלה הקורונה ללא התראה מוקדמת (תודה לאל, הנגיף לא הגיע אליי). כעצמאי, שהסתמך על כתיבה לתחומי הפנאי, זו הייתה מכה איומה וכואבת. ביום בהיר, לקוחות, אחד אחר השני, מודיעים לי: “מצטער, מקצצים תקציבים עכשיו… ואתה… פשוט לא חיוני”.

כרעם ביום בהיר, עסקים חזקים נכנסו ל־ ”תקופות צנע”. זו הייתה ההיכרות העגומה שלי עם הקורונה, תחילתה של מערכת יחסים לא פשוטה. אז, לא הייתי מודע לכך, אך לא האמנתי (או רציתי שלא להאמין) שמערכת היחסים הזאת הולכת להימשך עוד זמן רב. בעת כתיבת שורות אלה, אלו ימי הגל השני (עוד מעט השלישי) שמכה בעוצמה בישראל – למדתי המון מהגל הראשון, אך הרומן ביני לבין הקורונה רחוק מלהסתיים. ועם הניסיון שצברתי בכתיבה על הקורונה, מי כמוני יודע.

צריכים תוכן איכותי? במחיר טוב?

מלאו את הפרטים מטה, ואחזור אליכם עם הצעה אטרקטיבית.

מימים עמוסים בכתיבת תוכן מבוקר ועד לילה, הגעתי למציאות של ימים ריקים, חסרי לקוחות או עניין. דמיינתי את ה־ ”חופשה” שלי בצורה אחרת, בטח ובטח שלא ככה. כל לקוח בודד הפך לפנינה נדירה, ואני הייתי כמחפש אוצרות. כן, כן. טוענים שהקורונה היא מגפה של פעם במאה, וכולנו במלחמה כוללת נגדה. ואני תוהה לעצמי: “מי ביקש להשתתף במלחמה? פשוט רציתי לכתוב תוכן”.

ואולי, בכל זאת, זה לא תלוי בי? כותב תוכן פשוט, לעומת העולם כולו שעצר מלכת – “מי אני כבר”, “מה אני, לעזאזל, שכל זה קורה לי”? וכאילו כל המשבר הפנימי לא הספיק, גם הצד החיצוני החל לתקתק: יש חשבונות לשלם, חוזים לעמוד בהם והתחייבויות לא פשוטות. אני אולי אזרח במדינת ישראל, אך במערכה הזו כנגד הבירוקרטיה אני רק עוד עצמאי, כותב תוכן שהמדינה נטשה, אליחי. השעון רק ממשיך לתקתק.

מהימים האפורים של הגל הראשון, מלאים בחששות, בדידות ובעיקר אי וודאות, האופוריה שבטיפשותנו שקענו בה לאחר ש־ ”ניצחנו” את הקורונה, והסטירה שקיבלנו עם שובו של הגל השני. הקורונה הוכיחה לכולנו שהיא רואה עצמה כבעלת הבית. ולנו? ממש לא יהיה קל לסלק אותה: היא תמשיך לפגוע בעסקים שלנו, בפרנסה שלנו, בחיי הפנאי שלנו. עד מתי? הלוואי שידעתי.

כנראה שזה כל הסיפור, הידיעה. או, בכנות, חוסר הידיעה. אם לפני “שנים”, לפני תקופת הקורונה, הייתם שואלים אותי מה אעשה בחודש הקרוב, האם אוכל לעמוד בהוצאה מסוימת, הייתי עונה בביטחון – פשוט “כן”. והיום? אני, באמת ובתמים, לא יודע מה יוליד יום.

תשאלו אותי מה יהיה מחר – תקבלו תשובה פשוטה, “מאיפה לי?”. מצב התחלואה שולט בכולנו, ולי אין מושג אם מחר יהיו מסעדות פתוחות, סופרים פתוחים או אפילו מכולות שכונתיות. פשוט לא יודע. ובתור אחד שהתבסס לא מעט על המסעדות ביום-יום, זה שינוי שלא האמנתי (או ייחלתי) שיקרה – “מי ייקח ממני את זה?”, כך לפחות חשבתי. הקורונה ניצחה כל מוסכמה או היגיון.

מי האשמים במצב? טוב, הייתי מודה שלפחות חלקית אנחנו. בימים כאלו של מגפה, אולי גיבוש ואחדות הם אלו שיעזרו לנו. אם נתעלם מעט מהתדמית הישראלית החצופה, ונבין שכולנו באותה הסירה, גם אנחנו, בעלי העסקים, נצליח להתאושש. מיציאה קצרה לחנויות, עסק של חבר, הרגשתי את ההתמודדות הלא פשוטה: לקוחות שמתעקשים להיכנס ללא מסכה. למה? טוב, אולי הם שמחים להמר על הבריאות שלהם. אישית, אני לא. מה קרה לאחדות? לדאגה אחד לשני? ואני חושב לעצמי: “נפלתם על כל הראש?!”. אתם פוגעים במצב של כולנו! ובשביל מה? כי המסכה פוגעת בריאות העדינות שלכם? נו, באמת. אם כולנו נשלב ידיים, נצא טיפה מאזור הנוחות שלנו, עננת האי וודאות תיעלם. ואם לא? שאלוהים יעזור לכולנו.

מכל הסיבות שפירטתי, ודווקא בגלל אי הוודאות בימנו, החלטתי לספר את סיפור ההתמודדות האישית שלי: התחושות הרעות והטובות כחלק מכתיבת התוכן בימי הקורונה. כידוע, דברים צריכים להיות רעים לפני שיהיו טובים, ולכן החלטתי להתחיל מהצד הפסימי של הסיפור שלי. אני מקווה שכולנו נצא מזה בהצלחה – רק בריאות.

הצדדים הרעים של הקורונה

לפעמים, יש תחושה שהקורונה הייתה כאן שנים. והיא, כמו חור שחור שבולע עוד ועוד מכל ההנאות הקטנות בחיים ולעיתים גם את הדברים הבסיסיים ביותר. במגפה עולמית שכזו, הצדדים הרעים פוגעים גם במקצוע כתיבת התוכן (ולא מעט!). אזרתי כוחות נפשיים, וחשבתי על כל “הרע” שבקורונה – הנה 10 המכות שהביאה הקורונה:

  1. פנאי ובידור? הצחקתם את הקורונה – זוכרים את ה־ ”תקופות היפות” ההן שהיינו הולכים לראות סרט בקולנוע? מבלים בקניונים ובחנויות צפופות תחת המזגן הקר? הולכים להצגות מלאות עד 0 מקום בתיאטרון? טוב, אלו רק זיכרונות שנראים כמו חלום בתוך חלום בימנו.

ועם כל הכבוד, איך זה קשור לקושי בכתיבת תוכן, אתם תוהים? טוב, כתיבת התוכן היא עבודה קשה, קשה מאוד (ושיכה בי ברק אם אני משקר). לא פשוט למצוא רעיונות, קשה להתנסח בצורה הטובה ביותר ומדובר בתחום שוחק. בחיי היומיום, הפנאי והבידור הם אלו שנותנים לכותבי התוכן (אני ביניהם) טיפת שלווה בין לבין, אפשרות להתאוורר ו־ ”להיטען” במלאי של רעיונות חדשים. וכשהם נעלמו כלא היו, התאדו עם בואה של הקורונה, מאזן הפנאי-עבודה העדין הזה התערער. ולצד זה, כותבי תוכן רבים הידרדרו באיכות התוכן שהם מספקים. כנראה שה־ ”אוויר” הזה בין לבין הוא מה שאפשר לשמור על רמה גבוהה בתחום ששחק רבים. ועכשיו? נשאר לכותבים טובים ורבים רק להיחנק.

  1. דאגות כלכליות ובריאותיות – כאילו שלא הספיקה הדאגה של “איך אני מסיים את התוכן? מאיפה אביא עוד רעיון לפסקה הזו?”, צצה לה הקורונה עם דאגות חדשות שהוכיחו עצמן כמאוד מפחידות. הדאגה הראשונה היא הכלכלית – כשלאדם בכלל, וכותב תוכן בפרט, אין איך לשלם משכנתא במקרה הטוב, או לקנות לחם במקרה הרע מפני שהוא מוצף במקסימום הוצאות עם מינימום הכנסות – מאיפה עכשיו מעניין אותו מה היתרונות והייחוד של מוצר X?

וחשוב לזכור שהגורם לדאגות הכלכליות הוא מגפת הקורונה. כמובן שהיא לא הסתפקה רק בחיסול הכלכלה, אלא הביאה משבר בריאותי של ממש: עומס בבתי החולים, פחד אדיר ללכת אפילו לרופא משפחה וכמובן הפחד להידבק. אסור להיפגש עם סבא וסבתא, המסכות הפכו לחברנו הטוב ביותר וכל פגישה עם אדם ברחוב שמשתעל מכניסה לדאגות – נדבקתי בקורונה? את מי הייתי יכול להדביק? עם מי נפגשתי? איך אני נבדק? מה אומרים בחדשות? וכשכל השאלות האלו צפות וממלאות את הראש שלנו, מי מסוגל לחשוב על תוכן איכותי? דאגות כלכליות ובריאותיות הן שילוב קטלני לכולנו.

  1. בדידות – בני האדם הם יצורים חברתיים. כולנו אוהבים להיפגש עם החברים, לצאת לבילויים או פשוט לדבר פנים לפנים עם הקרובים אלינו. ולקורונה? לא ממש אכפת. עם המגפה שפרצה בישראל, שוב ושוב נפנפו בפנינו במושג “ריחוק חברתי”. במילים אחרות, כמה שיותר לבד ומרוחק – יותר טוב. מדיניות כזו אולי נכונה בריאותית, אבל נפשית? ממש לא. עוד בתקופת הגל הראשון והסגר, הייתה עלייה של עשרות אחוזים בפניות לסיוע נפשי, כאשר הגורם המרכזי לכך הוא… ניחשתם נכון, בדידות.

גם כותבי התוכן הם בני אדם לפני הכל (עד כמה שזה נשמע מופרך). כן, גם לנו יש קרובים, חברים ועיסוקים חברתיים. ובלעדיהם, כמו כולם, אנחנו… פשוט בודדים. בדידות פוגעת ביצירתיות, ברצון לכתוב וביכולת להתבטא בצורה רהוטה וקולחת בעיקר. כל אלו, מרכיבים בסיסיים בכתיבת תוכן – להרבה דברים יש תחליף, להם א-י-ן. זוהי מציאות כתיבת התוכן הקשה בצל “מגפת הבדידות”.

  1. סובלנות והתגמשות במחיר – לפני שהצטרפה לחיינו ללא הודעה מוקדמת הקורונה, התגמשות במחיר לא הייתה מקובלת (בלשון המעטה) בקרב רוב כותבי התוכן. היום, עם המגפה בחיינו, דברים השתנו. אם פעם ניסיון להוריד במחיר היה “חוצפה ישראלית”, היום זה כי פשוט אין לאנשים. בתקופה של משבר כלכלי, כותבי התוכן גם הם במשבר: בקושי מגיעים לקוחות, ואלו שכבר מגיעים – לא מוכנים (או יכולים לרוב) לשלם מחיר מלא.

אם פעם היינו זורקים “לקוחות מעצבנים כאלה” מהחלון, ברור שהקורונה עשתה שינוי אמיתי. היום, יש מקום לפשרות, כי פשוט אין אפשרות אחרת. בסופו של יום, כולנו בני אדם וחשוב שנראה סובלנות ואכפתיות בתקופות הקשות – “היום אתה למעלה, מחר אתה למטה”, ועם הקורונה, זה הפך לאיום ממשי. תהיו בני אדם, לפני הכל.

  1. מוטיבציה – בשגרה שלפני הקורונה, תזרים הלקוחות לא היה בעייתי בלשון המעטה. ובסיום כל יום עבודה, היה בהחלט אפשר לצאת להתאוורר ולצבור כוחות ליום הבא. כשיש תגמול מסוים (כספי) ואפשרות לממש אותו בחיי הפנאי, יש מוטיבציה. אנו מבינים “למה אנחנו עובדים” ורואים את התוצאות המיידיות.

בימי הסגר, זה פשוט מרגיש שאין סיבה לעבוד בשבילה. גם אם ניתן את כל כולנו, מה ייצא לנו מכך? לבלות עוד ערב מול הטלוויזיה בסלון ולהשמין? וככה, נעלמת המוטיבציה – המאפיין החשוב פלאים לכתיבת תוכן, מי כמוני יודע. כשאין מוטיבציה, פשוט אין תוכן איכותי. אולי זו המכה הקשה ביותר שהביאה לנו יקירתנו הקורונה.

  1. אין השראה – כל כותב תוכן יודע שהרעיונות הטובים ביותר מגיעים מהסביבה: משיחות היום-יום עם החברים, שמישהו “זורק מילה” שמיתרגמת ישר לרעיון מצוין, כשאנו רואים שלט מסחרי או מסתובבים ברחוב לסידורים וצץ לנו רעיון. מהפגישות הקטנות האלו, מ־ ”שיחות המסדרון” נוצר תוכן בראש שלנו.

וכשכולנו תקועים בבית, אנחנו בבעיה. ועם כל הכבוד לקירות בבית, הם לא הוכיחו עצמם כבעלי רעיונות מבריקים. פשוט אין השראה, אין את הניצוץ שהיה מגיע מהסביבה. וככה, גם תכנים פשוטים לוקחים הרבה יותר זמן ומאמץ. לדוגמה, גם תוכן SEO “מסכן” שלקח רבע שעה במקרה הרע, יכול לקחת אפילו חצי שעה ויותר בימי הקורונה (!). טוב, לפחות הלו”ז כבר לא כל כך צפוף.

  1. הקורונה והזמן – גם אם חשבנו שיהיה לנו הרבה יותר זמן פנוי עם הגעתה של הקורונה, זה פשוט לא תמיד נכון. בתור אדם שלא מתעניין באקטואליה וכל מה שמסביב, הקורונה הייתה שוק בשבילי. פתאום, הייתי צריך להתעדכן בהנחיות החדשות והמבלבלות שיצאו מדי יום, בסגרים המקומיים / הארציים. הסקרנות והצורך התמידי לדעת מה קורה בעת המגיפה לקחו כמות זמן מכובדת גם הן.
  2. ריחוק חברתי ובידוד – אם עד היום התרגלנו לצאת מהבית לתקופות די קצרות, תחשבו שוב. הריחוק החברתי והבידוד מהווים מכשול רב לכולנו, והתמודדות עם היכולת לא לצאת מהבית היא קשה מתמיד. החברים והמשפחה מאוד חסרים לנו, והרעש שהילדים עושים… מאוד מקשה. בקיצור, שום דבר טוב. הריחוק החברתי ובידוד מקשה על חייו של כותב התוכן, וכיום אפילו יותר.
  3. הוצאות נלוות וקניות ברשת – אני באמת לא יודע איך זה קורה, בתקופת הקורונה ההוצאות רק גדלות, הרכישות באינטרנט נערמות בכמויות אדירות, והחשבון בנק… קורס. ודווקא עכשיו, כאשר ההוצאות גדלות וגדלות, ההכנסות מצטמצמות הרבה יותר. מאיזה שהיא סיבה, כל העניין הכספי לא טוב לי, במיוחד עכשיו. בקיצור, בתקופה הזאת, הוצאות נלוות וקניות ברשת הם הדבר היחיד שנשאר.
  4. מצבי רוח משתנים ולא נעימים – תקופת הקורונה, תקופת הסגר בישראל, מביאה עימה מצבים משתנים ולא נעימים בכלל: החל מדיכאון, ימים שחורים, באסה, וחוסר כוחות או מוטיבציה לכתוב תכנים או לעבוד על פרויקטים מורכבים. כותבי התוכן, מאוד רגישים, מונעים ע"י רגשות, ונחסמים ע"י מצבי רוח לא נעימים. בימי השיא שלהם, כותבי התוכן חייבים מוטיבציה ומצבי רוח טובים, בדיוק כמו שחקני כדורגל על המגרש.

כל כמה זמן, הייתה מתקבלת הודעה, הסחת דעת בנושא הקורונה – או בשם שהמצאתי לזה, “הפרעות קורונה”. ממש “איך אפשר לכתוב עם כל ההפרעות האלו?!”, ככה חשבתי. נראה שהקורונה פגעה בנו גם כך. בכל מקרה, בואו נעבור לפסקה הטובה יותר עם קצת חיוביות.

הצדדים הטובים של הקורונה

אין הרבה צדדים טובים לקורונה, לפחות כך אומרים. "שום דבר טוב לא יצא מזה…" ואני מסכים. לא משנה איך תסתכלו על זה, כתיבת תוכן בזמן הקורונה לא פשוטה לאף אחד. יום יום אנו שומעים על עסקים שספגו פגיעה כלכלית קשה בתקופת הקורונה. אך מה לגבי אלה שדווקא צמחו מהמשבר? כתיבת תוכן היא אחת המקצועות שהצליחו להישאר יציבים בתקופת הקורונה והוכחו כבטוחים ומבטיחים. למעשה, מגפת הקורונה הביאה איתה לא מעט יתרונות, לנו, ככותבי תוכן.

נשמע לכם קצת מוזר? קבלו את 10 הצדדים הטובים של הקורונה:

  1. קרקע יציבה עבור כותבי תוכן – בראש ובראשונה, אני חושב שיש לי אחלה עבודה ואין בי אף חשש שאאבד אותה. ההתאמות שרוב העסקים נאלצו לעשות מכורח המציאות במגפת הקורונה גררו צעדים כמו הוצאת עובדים רבים בארגונים לחל"ת וכן גלי פיטורם לא מעטים. כמו כן, גם עסקים פרטיים רבים אינם שרדו את המגיפה. אולם, כשמדובר בכתיבת תוכן, התמונה נראית אחרת. מקצוע כתיבת התוכן מתבצע רובו ככולו מרחוק, עוד מהזמנים בהם קורונה הייתה רק בירה. ההתאמות שנדרשו עסקים רבים לבצע כמעט ואינן חלות בתחום זה, ולמעשה, העבודה נותרה ללא שינוי והראש נותר נקי מחששות מיותרים. בקיצור, אחד הצדדים הטובים ביותר של הקורונה היא קרקע יציבה עבור כל מי שעובד בתחומי הכתיבה.
  2. סגר? זמן ליצירתיות – ככותב תוכן, אין לי אף מניעה לבצע את עבודתי מהבית. יותר מכך, לעיתים העבודה מהבית אפילו נוחה יותר. נוצר מצב בו הסגרים והזמן הרב בבית פתחו דלת ליצירתיות שדרושה ממני ככותב. הזמן והשקט, נטול לחץ השגרה שמסביב, אפשרו לי לחשוב ולפתח רעיונות מיוחדים ומעניינים יותר – ולהפוך לכותב טוב יותר. באופן אישי, בזמנים האלה, הקדשתי את מרב המאמצים לקידום האורגני של האתר, לכתיבת תכנים מקצועיים יותר, ולדברים אישיים אחרים. בקיצור, לפני תקופת הקורונה, בתקופות שבהם לא היה לנו יותר מידי זמן, דחינו הרבה דברים שרצינו ליישם, להגיע אליהם, וכעת, בזמני הסגר הדברים ניתנים להשגה.
  3. קדימה לעבודה – הקורונה הוציאה את העולם למעין הפסקה, מה שאפשר לעסקים רבים לעצור לרגע, ולהתמקד בתכנון הרחוק ובתחומי המעטפת של העסק. כתוצאה מכך, הצורך עבור כתיבת תוכן שיווקי עלה וגבר מיום ליום ואני, מצאתי את עצמי עובד על יותר פרויקטים מאי פעם. לכן, מדובר ביתרון ממש גדול, בתקופה הזאת, כותבי התוכן מקבלים יותר עבודה מאי פעם, וזה הזמן להתחיל בעבודה.
  4. שמעתם על כתיבת תוכן? – בעקבות המצב הרעוע אליו נקלעו המון עסקים שלפני כן היו נחשבים כמבטיחים, המודעות בתקופת הקורונה למקצועות פחות מוכרים, שהוכחו כיציבים במצב חירום, עלתה משמעותית. רבים נחשפו לקיומו של עולם כתיבת התוכן, הערך שלו עלה וכך גם הביקוש – יותר מודעות, יותר לקוחות.
  5. מבחן התוצאה – ארגונים אשר לפני המגיפה לא ראו את החשיבות הרבה שבשיווק נכון, התוודעו אליה כעת. המגיפה הגבירה את התחרות, וצמצמה את כלי המשחק האפשריים – נוצר מצב בו כמעט כל מה שנותר להיאחז בו הוא שיווק חכם ומתאים לעסק. רבים פנו אליי לעזרה ואני כמובן נעניתי לבקשתם, וכתבתי תוכן איכותי ומקצועי לאתרם.
  6. אהבה ממבט שני – בגדול, אפשר להגיד שהתאהבתי מחדש בעבודה שלי. תמיד אהבתי לכתוב, אבל אין ספק שהמאמץ הוכח כמשתלם דווקא בתקופה המוזרה הזו. המקצוע שלי לא הפנה לי עורף בזמנים קשים וידע להרים את שנינו למעלה, ועל זה אני אוהב אותו אפילו יותר.
  7. חופש ודברים אישיים – כפי שאתם יודעים, לפני תקופת הקורונה, לכותבי התוכן לא היה זמן לעצמם, הכל היה רועש ועמוס מעבודה ולחצים. כיום, בתקופת הקורונה, כותבי התוכן מקבלים זמן ליצירתיות שלהם, וכמובן לחופש האמיתי (שהיה ממש חסר לנו…). לדוגמא: כתיבת ספר אהוב, תרגום ספרים, והקדשה לדברים ולעניינים האישיים והקרובים לנו.
  8. קירבה לאנשים – לפני תקופת הקורונה, הזמנים היו מאוד קודרים וחשוכים, לא היו הרבה אנשים שהעריכו את הזולת, את הצד השני. כיום, ברגעי המשבר, התושבים והאנשים התקרבו יותר ויותר לאחרים, הבינו אותם ברמת האכפתיות, ונוצרה קרבה של ממש. מהצד הזה, ככותב תוכן, היה לי קל יותר להתחבר לאנשים מבדרך כלל, להציע את שירותיי לציבור, ולהיות כנה ככל האפשר. במקרים שבהם חשבתי שהתוכן לא יהיה אפקטיבי לאתר מסוים, יכולתי להגיד זאת בכנות ובישירות, משהו שלא היה נהוג כל כך להגיד לפני. והצד השני, אתם, הלקוחות האהובים שלי, ראיתם בזה כמחווה וכשירות מנצח ואמיתי. ובעקבות זאת, אני רואה פרמטר זה, כיתרון של ממש! סוף סוף חזרנו למקומות הנכונים.
  9. מנוחה ממרוץ החיים – בעבר, לא מזמן, החיים שלנו התנהלו בתצורת מרוץ, שאני קורא לזה: "מרוץ החיים". במהלך היומיום ההינו צריכים לבצע משימות ללא ערף תוך כדאי מרוץ קשה ואגרסיבי – חלקם התנהלו בצורות שונות: מהלימודים, לעבודה, מהעבודה לבית, ללא הפסקה. וחלקם הגדול יותר, היו צריכים ללכת בצורה שונה לגמרי: מהעבודה, לבית והמשפחה, מהבית להורים. וכך משימות אלה חזרו על עצמם בצורה שוטפת ומייגעת, יום אחר יום, וללא הפסקה. וסביב ציר הזמן הזה, ההינו צריכים להתמודד עם מחסור בזמן, דברים לחשוב ולדאוג להם, והמון תסבוכות. וכיום, בעידן הקורונה המתמשך, אנחנו סוף סוף יכולים לנוח ממרוץ החיים שנמשך כמו נצח, ולכן מדובר בעוד יתרון גדול.
  10. הרבה יותר זמן למשפחה הגרעינית – כותבי התוכן תמיד מתלוננים, הם אוהבים את זה, תנו להם. כותבי התוכן תמיד מתלוננים שחסר להם זמן, שהכסף לא תמיד טוב, וששום דבר לא הולך להם. כיום, קרוב לשנת 2021, בתקופת הקורונה והסגרים, לכותבי התוכן יש הזדמנות נוספת לתת הקדשה וזמן עבור המשפחה הגרעינית. בתקופה הזאת, אין לחצים משמעותיים וגדולים יותר מידי, ולכן אנחנו יכולים להקדיש הרבה יותר זמן עבור המשפחה האישית שלנו, עבור האישה, ועבור ההורים. בעקבות זאת, אני רואה בזה יתרון ממשי שהקורונה הביאה עימה.

מסתבר שהקורונה הביאה איתה גם כמה דברים טובים, ואפילו לא מעט. אולי קצת כמו אקסית מיתולוגית – תמיד אזכור אותה בתור זו שטלטלה את עולמי ובסוף הפכה אותי להרבה יותר טוב. בקצרה, אל תשנאו אותה, בסופו של דבר אני מאמין שהיא כאן מסיבה מסוימת, ושבסופו של דבר היא תעשה לנו רק טוב.

איך כותבים תוכן בזמן הקורונה – 7 טיפים מצוינים

לא משנה מה אגיד על הקורונה, לטובה או לרעה, היא שינתה את אורך חיינו האישיים והעסקים, וזו עובדה… אז לאחר החפירות שנערכו כמו נצח עבורי, הגיע זמן הבשר האמיתי – איך כותבים תוכן בזמן הקורונה? אחת השאלות הכי מסובכות וגם מעניינות שאני והחברים למקצוע מדברים עליו בלי הפסקה. אז איך באמת זה קורה? האם יש טיפים מסוימים? מתודולוגיה? בוודאי שכן.

הנה מספר טיפים שיעזרו לכם לכתוב טוב יותר בזמן הקורונה:

  1. עשו הפסקות מפעם לפעם – כאשר אנחנו נדרשים לעשות עבודה רצינית, או מאמר עם 1,000 מילה, אנחנו חייבים לבצע הפסקות מפעם לפעם, הפסקות שיגרמו למוח שלנו לנוח, לידיים העייפות להירגע, ולגוף קצת לנוח. למעשה, משרד הבריאות מצהיר: עבודה ממושכת עם המחשב לא בריאה, ועל כל שעה עגולה העובד חייב לקחת הפסקה של לפחות 5-10 דקות ולאכול משהו קטן. תחום הכתיבה לא פשוט בכלל, הוא תחום שחיכה, וכדאי לעשות הפסקות מפעם לפעם, ממאמר למאמר, בכדאי לתת למוח ולגוף רגע של מנוחה. לאחר מכן, תוכלו לראות שאתם כותבים יותר טוב, שהרעיונות שלכם לא מפסיקים לזרום, ושהתפוקה היומית שלכם עולה. באופן אישי, אני, ככותב תוכן, עושה הפסקה של 10 דקות על כל מאמר רציני שאני מסיים.
  2. אל תתפתו להסחות דעת – בעידן הטכנולוגי הרבה מאוד הסחות דעת קיימות, ובתקופת הקורונה הסחות הדעת התגברו אף יותר. קיימים עשרות הסחות דעת שיכולות להפריע לנו לכתיבה: הטלפון הנייד מצלצל, הודעות SMS קורצות לנו, החדשות בטלוויזיה (על הקורונה) מושכות אותנו, הודעות הווצאפ במחשב נפתחות, הרשתות החברתיות קוראות לנו, ועוד הרבה. בתקופה הזאת, יותר מתמיד חשוב לא להתפתות להסחות הדעת הקיימות (כן, זה יהיה קשה!), בזמן העבודה כדאי להיות קשובים ומרוכזים ככל האפשר.
  3. תכתבו תוכן רק כשהראש נקי – כתיבת תוכן נעשית בצורה הטובה ביותר רק כשהראש שלנו נקי ונטול מדאגות מכל בחינה. בזמן הכתיבה, הרבה דברים יכולים לצוץ לנו בראש: החל מבעיות אישיות, עניינים שאינם פתורים, בעיות כספיות, דאגות למשפחה, ועוד. במקרים כאלה, כדאי לעשות הפסקה ולפתור את הבעיות לפני שהם יכנסו לנו לזירת העבודה. סיפור אישי: בתקופת הקורונה, חיפשתי דירה כמו מים, בתקופה הזאת היה לי מאוד קשה לכתוב, והסיבה היא, דאגה מסביב להשכרת הבית. לכן, מה שעשיתי הוא לפתור את הבעיות, למצוא את הדירה המיועדת, ורק לאחר מכן לחזור לכתיבה. לכן, וכדאי מאוד, שתכתבו את התכנים המקצועיים שלכם רק בזמן שהראש נקי, ללא דאגות, וכאשר המחשבות שלנו נטולי דאגה.
  4. דעו עם מי אתם עובדים – אל תעבדו עם כל אחד! ישנם לקוחות שמשלמים פחות, ומצפים לקבל יותר. אם יש לכם לקוח שמבזבז לכם את שעות העבודה כמו מים, כדאי לבחון את האפשרות לא לעבוד איתו יותר. לכן, בדקו כמה משתלם לכם הלקוח הזה, כמה הוא משלם, והאם כדאי להשקיע עליו את כמויות הזמן האלו. בקיצור, דעו עם מי אתם עובדים, וכמה העניין הזה שווה לכם. מיותר לציין, ובכל זאת, אם תצליחו לגלות מיהו הלקוח שגורם ליום שלכם להיראות אחרת, תוכלו להרוג שני ציפורים במכה אחת: להיפתר מהבעיה, ולפנות זמן יקר לעבודות נוספות. בסופו של עניין, אתם פרילנסרים, אנשים שמודדים את הזמן (או את העבודה), כותבים שצריכים זמן פנוי לעצמם ולמשפחה. לכן ובעקבות כך, אתם חייבים לדעת מול מי אתם עובדים, מי הלקוח ששותה לכם את מרבית הזמן ביומיום.
  5. מצאו רעיונות חדשים – חלק מעבודתו של כותב התוכן הוא למצוא רעיונות חדשים לכתיבה. הרעיונות יכולים להיות נושאי כתיבה, ורעיונות לכותרות במאמר. לרוב, הרעיונות יכולות לבוא מהסתכלות על התוכן של המתחרים, הפסקות, ודברים שנובעים מהסביבה שלכם. רשמתי ממש מאמר מפורט ומקצועי על איך למצוא רעיונות חדשים לכתיבה, מקווה שזה יעזור לכם.
  6. תכננו את היום בצורה מסודרת – אתם עצמאיים, והדרך העצמאית היא שונה מהדרך הרגילה, כשכירים. כעת, כאשר אתם עצמאיים אתם חייבים לבחור את דרכם לבד ובצורה הטובה ביותר. אחת הבעיות שיש לעצמאיים מתחילים וותיקים הוא היכולת לתכנן את היום בצורה מסודרת, לקום בזמנים קבועים, לאכול ארוחות מסודרות, ובעיות נוספות. במטרה לעבוד בצורה טובה ונכונה יותר, אני ממליץ לכם לבחון את היום שלכם שוב, לבדוק האם הוא מסודר מספיק, או שקיימת בעיה. באופן אישי, אני ממליץ לכם לעבוד ע"פ משימות מסוימות ברמה היומית, ומהקל אל הקשה.
  7. תעשו ספורט והקדישו לתזונה נכונה וקבועה – אחת הבעיות שקיימות לעצמאיים שהם כותבי תוכן, הוא היכולת להקדיש זמן עבור ספורט, ועבור תזונה נכונה וקבועה. כעצמאיים, העבודה שלנו מאוד לחוצה, רצופה, ועם הרבה מאוד לחץ. אני מבין, לעיתים, הרבה מאוד מהכותבים לא מספיקים ללכת לספורט מוקדם בבוקר, או אפילו לדאוג לארוחות מסודרות, בעיקר הרווקים והרווקות. לכן ובעקבות המצב, כדאי להקדיש זמן לריצה או הליכת בוקר, ולהקדיש את המאמצים עבור ארוחות מסודרות, קבועות, ומזינות. הדרך היחידה לעשות זאת מבלי להתרשל, היא לקבוע את זמני היום – מתי אנחנו עושים הפסקות, מתי אנחנו הולכים לעשות ספורט, מתי הארוחות החשובות יתרחשו, ומתי נעבוד. זו הדרך היחידה והיצירתית ביותר לתכנון יום נכון, ולהקדיש באמת זמן לעצמינו ולדברים הקטנים.

תקופת הקורונה לא פשוטה בכלל, גם אנחנו, כותבי התוכן, נאלצים לשנות את אורך חיינו. מאז הכניסה של נגיף הקורונה לישראל, אף אחד לא נשאר שאנן או ללא פגיעה מסוימת. חלקם נפגעו מבחינה כלכלית, וחלקם נפגעו מבחינת זמן איכות. ועדיין, אנחנו בני אדם, כבני אדם אנחנו תמיד שורדים, תמיד עוברים את התקופות הקשות ביחד, ותמיד נשארים נאמנים. אנחנו לקראת סגר שלישי (כך אומרים…) ואני מקווה מאוד שהתקופה הלחוצה הזאת תעבור עלינו בצורה נוחה יותר. בפסקה הזו, נתתי לכם 7 טיפים עבור כתיבת תוכן בזמן הקורונה. ובכלל, במאמר זה נתתי לכם את דגימתי האמיתית והכנה עבור חוות דעתי האישית על הקורונה: איך היא השפיעה עלי, איזה דברים טובים ורעים היא הביאה עימה, וכיצד להתגבר אליהם.

מקווה שנהניתם, סליחה על החפירה, אליחי.

צרו איתי קשר

לקוחות ממליצים

מאמרים אחרונים